בכל פרויקט שאני מתכננת, אני נהנית להסתכל על הסרטוט ולחוות את הבית; להסתכל ולחקור את החלל הקיים, להבחין בחלל הריק שמשלים אותו, לנסות להרגיש מה התחושה שמתקבלת במבט חטוף, במבט חודר, במבט מרוגש - אני אוהבת לנסות לזהות מה עובד בו טוב, להבין איך הכי נכון לפצח את הבית ולתכנן אותו כך שיתאים ללקוחות שלי.
החוכמה בעיניי היא לא להרוס הכל ואז להתחיל מאפס, אלא להסתכל על הקיים - למצוא בו את הנקודות החזקות שימשיכו איתנו בתכנון החדש ולאתר את הנקודות החסרות שיתוקנו בהתאם.
לתכנן בית לאנשים ולהתאים אותו במיוחד להם זה תהליך שמאוד מרגש אותי, זה תהליך ארוך שמלווה בשאלות רבות שאני שואלת את הלקוחות שלי ודרך השאלות והחקירה המעמיקה אני לוקחת דברים שמסייעים לי לתכנן נכון עבורם. אני מנסה להבין מה יעשה להם נעים בבית ולהימנע ממה שיגרום להם לתחושות כבדות ועומס. זו הסיבה שהבתים לא דומים אחד לשני. כי כל אחד הוא שונה ומיוחד וכל אדם מושפע ממשהו אחר.
יש נטייה לחשוב שתכנון הוא תהליך מאוד טכני, אבל אני יודעת כמה שתכנון הוא תהליך רגשי. מאוד. זה תהליך שיש בו גם מורכבות טכנית אבל האלמנטים הרגשיים בתהליך הם מאוד חזקים, גם אצלי וגם אצל הלקוחות שלי. חלקם משפצים את בית הילדות שלהם, לחלקם לא היה בית קודם וזה הבית הראשון שקנו אחרי שנים רבות של חיים בדירות שכורות - הכל כל כך אישי וזה מה שהופך את התהליך לאינטימי ושונה בכל אחד מהפרויקטים שלי.
והרגע שבו אני מפצחת את החלל ומבינה מה נכון לאנשים שיגורו בבית,
זהו רגע של קסם מבחינתי.
Comments